במאמר הבא נתמקד במטרת שימוע עבור עובד בפני מעסיק לפני מצב של פיטורין.
מה מטרת השימוע?
שימוע הנו הליך שנועד לאפשר לעובד לשטוח את טענותיו בפני המעסיק בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין פיטוריו. מעסיק שיש בכוונתו לפטר עובד או להרע בתנאי העסקתו נדרש עפ"י הדין לערוך לעובד הליך של שימוע. חובת השימוע חלה במגזר הציבורי, הורחבה לגופים דו מהותיים וגם לגופים פרטיים.
האם הליך חובה?
הליך השימוע הנו הליך חובה, הדורש מן המעסיק לכלול טיעונים מהותיים בפן המקצועי באשר לפיטורי העובד. הליך השימוע צריך להתנהל, בתום לב, בטרם התקבלה החלטה בעניינו של העובד ובמתווה שנקבע על פי החוק. סטייה מדרישות הדין עשויה לסכל את הליך הפיטורין עליו עמל המעסיק כלפי העובד. כאשר עובד מוזמן לשימוע עליו לצאת מנקודת הנחה שהמעסיק נערך זמן רב ואסף מידע רב אודותיו, על אי הצלחותיו, אי עמידה בנהלים, אי עמידה בזמנים או בכל דרישה אחרת על פי הסכם העבודה כדי להצליח בהליך השימוע והפיטורין. אי הצלחה בהליך השימוע משמעותה פיטורין שלא כדין, או אכיפה ומניעתם של הפיטורין.
האם חשוב להגיע עם עו"ד?
עובד שהוזמן והלך לשימוע לא מוכן, ללא ייעוץ ושאינו מצויד במידע הנדרש, עבר חוויה טראומתית קשה, מעבר לכך הוא גם עלול לאבד הרבה מזכויותיו. מהטעמים האלו יש להבין את חשיבותו של ההליך וההיערכות נכונה אליו מבחינת ידע וליווי משפטי. כאשר עו"ד מעורב בהליך שימוע של עובד הוא עומד על כל זכויותיו לפני ההליך, במהלך ההליך ולאחריו. המעסיקים נוטים לשקול בכובד ראש פיטוריו של עובד שעו"ד היה מעורב בו ונוטים לתת לעובד הזדמנות נוספת.
מה דורש הליך השימוע מן המעסיק?
כפייה על המעסיק לערוך הליך של שימוע, מקשה עליו את הליך הפיטורין ולעיתים אף מסכלת אותו. עובד שפוטר מבלי שנערך לו שימוע (או שנערך שלא כדין) – יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש את ביטול הפיטורים ו/או קבלת פיצוי כספי בשל העובדה שפוטר מבלי שנערך לו שימוע. הליך השימוע מובנה באופן הבא :
ראשית הוא צריך להיערך בשלב שלפני החלטה סופית בעניינו של העובד, שימוע פיקטיבי אינו כדין. על המעביד לתת לעובד זימון בכתב בו תפורש ותפורט מטרת הזימון והכוונה לדון באותה ישיבה בפיטוריו (או בכל הרעה אחרת בתנאיו) כולל הנימוקים והסיבות. זכות השימוע היא זכות קוגנטית על המעביד לתת לעובד את הזכות גם מבלי שהעובד ביקש זאת, עובד שלא מגיע לשימוע שנקבע רואים אותו כמי שויתר על זכות זו ויש לעגן את אי הגעתו בפרוטוקול. הפורום בשימוע צריך להיות הפורום שמוסמך להחליט בעניינו של העובד.
כמובן שמומלץ לא לוותר על זכות השימוע הפורמלי ולהיערך לה כנדרש. זה המקום להבחין בין שימוע לצורך פיטורין שאינו דורש את הסכמת העובד, לבין שימוע המרע בתנאי העובד הדורש את הסכמתו, ללא הסכמת העובד נדרש למצוא פתרון מוסכם לשינוי תנאיו. לעובד יש זכות לעיין במסמכים טרם הליך השימוע המשמשים את המעביד לצורך קבלת ההחלטה. העובד זכאי להגיע לשימוע עם עו"ד או כל ב"כ אחר מטעמו, ההזדמנות שצריכה להינתן לעובד צריכה להיות כנה ואמיתית בנפש חפצה ובלב פתוח, על המעסיק חלה חובת תום לב מוגברת הכורכת אותו לחובת הנמקה לעניין הטיעונים המועלים במהלך השימוע ואשר הובילו להליך סיום העסקת העובד.
באילו מניפולציות מעסיקים נוהגים לנקוט בטרם הליכי השימוע?
לעיתים ולרוב הליכי השימוע הנכפים על מעסיק טרם שלב הפיטורין, כרוכים ביצירת סביבה לא נוחה לעובד מכל הבחינות במטרה לגרום לו להתייאש, להתפרץ ולעשות פעולות שישרתו את המעסיק לצורך הכנת הליך השימוע, הקרויה בשפת העם "תפירת תיק". ההתעמרות שעובר העובד היא חוויה טראומתית קשה, היא חושפת אותו לעקה (STRESS) שיש לה השלכות חמורות. עקה היא תחושת מצוקה הנובעת מפער בין הציפיות ובין יכולתו לממש ציפיות אלה. כגודל הפער גודל המצוקה וגודל הפגיעה בבריאות ובנפש. עקה יכולה להיגרם גם מאיום פיזי או פסיכולוגי. השלב האחרון בהתמודדות עם עקה הוא שלב התשישות. הפוגענות בעבודה כמעט תמיד תתחיל במסווה בערמומיות ובמניפולציות ולכן העובד לא מכיר במצב עד אשר רופא מעמת אותו עם מקור הבעיה.
אילו השפעות יש להליכי שימוע על חיינו?
בקרב מומחי הרפואה וגם במשפט העבודה יש תמימות דעים על העובדה שפגיעות רגשיות, כגון אלו הנולדות מעקה מתמשכת, גורמות גם נזקים גופניים ועם השנים מזוהות יותר ויותר מחלות. הדבר הגיוני כיוון שהעקה מחלישה את מערכת החיסון. ההתעמרות מולידה אצל העובד הנפגע בראש ובראשונה מתחים וחרדות רבים ואלו משפיעים עליו כמעט בכל מישור, פגיעה בבריאות הגופנית, פגיעה בבריאות הנפשית, פגיעה בהיבט החברתי – משפחתי של חייו ופגיעה כלכלית. פגיעות אלו מעצימות זו את זו ועשויות להביא לידי נזקים חמורים וחסרי תקנה. עוצמת הנזק קשורה קשר ישיר בעוצמת ההתעמרות. זיהוי מוקדם של הבעיה יאפשר התמודדות מהירה ואיכותית יותר בעת שלעובד יש עדיין משאבים רבים יותר (רגשיים, גופניים, חברתיים וכלכליים).
התסמינים הגופניים הם בד"כ : כאבי ראש, כאבי גב, הפרעות אכילה, בעיות עיכול, בחילות והקאות, פגיעה במערכת החיסון, דפיקות לב מואצות, עליה בלחץ הדם, הפרעות שינה, סחרחורות, כאבי שרירים ומפרקים, עייפות כרונית, פרצי בכי, נשירת שיער מחלות כרוניות נוספות. בנוסף לתסמינים אלו מצטרפים תסמינים רגשיים וקוגניטיביים של עצבות, חוסר ריכוז, קושי בקבלת החלטות, ירידה בביטחון העצמי, תחושת אשמה ובושה, תחושת אפסות, כעס, פחדים וייאוש ובעיקר אובדן שמחת החיים.
מה חשוב לזכור ?
רגע לפני שאתם מאבדים את שמחת החיים, רגע לפני שאתם מפסיקים להעריך את עצמכם, תתייעצו ותקבלו עזרה מעו"ד מיומנים בתחומי משפט העבודה שיוכלו להגן עליכם ולשקף לכם את המצב בו אתם נמצאים. אל תישארו לבד בהליך השימוע אל תרשו לאף אחד להרוס לכם את החיים, אל תשתקו ואל תסתירו את מצבכם.
ליאת פייגל, עו"ד מגשרת וחשבת שכר
